גנים-תיכון > בית הספר יסודי > מדעים >מיצב במדעים לכיתה ה

מיצב במדעים לכיתה ה

מבחנים במדע וטכנולוגיה לכיתה ה' , מיצב מדעים של שנת תשעא ושנים קודמות
הנושאים במבחן : חומרים ואנרגיה, כדור הארץ והיקום, עולם היצורים החיים, האדם, התנהגותו, בריאותו ואיכות חייו
זמן המבחן 90 דקות
רעיונות למבחנים
דוגמאות למבחני מיצב
אולי מעניין אותכם לדעת עוד קצת על הנושא, חיפשנו חומר בנושא, מצאנו באנציקלופדיה החופשית, הנה חלק מהערך מיצ"ב מויקיפדיה

מיצ"ב (ר"ת: מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) הם מערכת של מבחנים וסקרים הנערכים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים בישראל במקצועות: מדע וטכנולוגיה, שפת אם (עברית או ערבית), מתמטיקה ואנגלית. את המבחנים עורכת ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), רשות מקצועית ממלכתית ובלתי תלויה המסונפת למשרד החינוך. מטרת המיצ"ב היא לספק למנהלי בתי הספר מידע פדגוגי אובייקטיבי על בית הספר, שישמש את המנהלים לבניית תוכניות עבודה ולשיפור ההוראה והאקלים הבית ספרי.
מבחני המיצ"ב נבנים על פי תכניות הלימודים הרשמיות של משרד החינוך ובודקים בעיקר את הידע והמיומנויות שהתלמיד למד באותה שנה, אך גם ידע ומיומנויות שנרכשו בשנים קודמות לדרגת הכיתה בה נערך המבחן. המבחנים כוללים דרכי תשאול מגוונות וכוללות שאלות סגורות ושאלות פתוחות ובודקות רמות שונות של חשיבה (ידע, הבנה, הסקת מסקנות וכו'). משך כל מבחן כשעה עד שעה וחצי. מבחני המיצ"ב נערכים כמבחנים מסכמים לקראת סוף שנת הלימודים (בחודשים אפריל-מאי). המבחנים נכתבים בכל שנה מחדש על ידי ראמ"ה בשיתוף צוותים פדגוגיים של הוראת המקצוע וועדות מומחים.
[עריכה]
למבחני המיצ"ב ניתנים ציונים על מדרג בין 0-100 כמקובל בבתי הספר. בנוסף לציונים אלו, ראמ"ה מייצרת מאז שנת תשס"ח ציונים מכויילים שנועדו לבקר את רמת הקושי של המבחן בשנה מסוימת ובכך לאפשר השוואה בין הציונים המתקבלים במבחנים בשנים אחרות. הציונים המכויילים ניתנים על סולם שהממוצע שלו הוא 500 וסטיית התקן שלו הוא 100.
דו"חות המסכמים את תוצאות מבחני המיצ"ב החיצוני וסקרי האקלים והסביבה הפדגוגית מופקים על ידי ראמ"ה ונשלחים לבתי הספר שהשתתפו במבחנים ולמפקחים שלהם. הדו"ח משווה את נתוני בית הספר לנתונים מקבילים רלוונטיים כמו הממוצע הארצי, הממוצע לפי מגזר (דוברי עברית ודוברי ערבית), ממוצע הציונים בבתי ספר בעלי אוכלוסייה דומה ועוד. הדו"חות אינם כוללים ציונים פרטניים של תלמידים.
מבחני המיצ"ב נערכו לראשונה בשנת 2002 על ידי משרד החינוך (גף הערכה ומדידה), כהרחבה לרמה ארצית של מבחני הערכה דומים שהתבצעו קודם לכן במסגרת פרויקט "מדערום" בבתי ספר במחוז דרום. מבחני ההערכה של מדערום נועדו לתת משוב לבתי הספר ולמקד את בתי הספר בתחומים הדורשים חיזוק. לאור ההרגשה שהמבחנים תרמו רבות לפרויקט של מדערום הם הורחבו לכלל מערכת החינוך בישראל‏[1]. 

קובעי מדיניות חינוכית, חוקרי חינוך, אנשי חינוך בארץ ובעולם מאמינים כי עריכתם של מבחנים חיצוניים ומערכתיים ופרסום תוצאותיהם מחזקת את לקיחת האחריות של כל הגורמים והרשויות האמונות על החינוך ומגבירה את החשיבות שבעמידה בדרישות ובציפיות של ההוראה והלמידה כפי שמוגדרות בתוכניות הלימודים הרשמיות של משרד החינוך. ואכן, המיצ"ב מעמיד סטנדרט לימודי ופדגוגי שאליו ראוי לשאוף בכך שהוא משקף את ציפיות משרד החינוך הן בתחום ההישגים והן בתחום האקלים הלימודי-חברתי בבית הספר. המיצב מספק למנהלי בתי הספר נתונים אובייקטיביים מהימנים וסטנדרטיים אודות בית הספר ותהליכי הלמידה המתקיימים בו. בתי ספר יכולים להשתמש בתוצאות המיצ"ב לצורך למידה ארגונית וכדי להטמיע, בעקבות התוצאות המתקבלות בו, שינויים פדגוגיים בבית הספר.
המבקרים טוענים כי קיומה של מערכת מבחנים מערכתיים, סטנדרטיים ומחזוריים מגבילה את האוטונומיה של המורים בכיתות ומייצרת לחץ (סמוי או גלוי) להספיק חומר מסוים על חשבון למידה מעמיקה ומרחיבת אופקים. הדבר דוחף את המורים ללמד את התלמידים כדי לפתור שאלות ולהצליח במבחנים ופחות כדי לדעת ולהבין‏[1]‏[2]
לאור כל זאת, יש הטוענים כי תוצאות המבחנים אינם משקפים את המצב "האמיתי" בשטח, וכי התוצאות המתקבלות בממבחנים הינן "מנופחות" ומבטאים אומדן יתר של התוצאות האמיתיות. מן הצד השני יש הסוברים כי הציונים אינם משקפים כהלכה את רמת השליטה "האמיתית" של התלמידים שכן התלמידים אינם חדורי מוטיבציה לבצע כמיטב יכולתם במבחנים מאחר שאינם מקבלים ציון אישי. לפיכך, רמת הציונים בפועל אמורה להיות גבוהה מזו הנמדדת במבחנים.
מאחר שמערך המיצ"ב (המבחנים והסקרים) נועד בראש ובראשונה לספק מידע פדגוגי מקצועי למנהלי בתי הספר אודות בית הספר כדי לשמש ככלי ניהולי עבורו וכבסיס לבניית תוכניות עבודה ולא לצורך קביעת איכותו של בית הספר , משרד החינוך לא פרסם את הציונים ברמת בית ספר באופן פומבי אלא רק ברמה ארצית, מגזרית ויישובית. החשש של משרד החינוך היה כי פרסום הציונים הבית ספריים באופן פומבי יביא לידי כך שהציבור ישפוט את איכות בתי הספר על פי ממוצעי הציונים שיתקבלו וכי העתונות תערוך "טבלאות ליגה" בין בתי הספר באופן שיעודד תחרותיות והישגיות יתר ויצבע את בתי הספר שנגררים מאחור באור שלילי. אך מאחר שבתי ספר אינם חברות עסקיות המתנהלות בשוק חופשי, אלא מתמודדים לא פעם עם אוכלוסיות מרקע חברתי כלכלי נמוך ו/או קולטים תלמידים מהחינוך המיוחד, התחרות ויצירת טבלאות הליגה והמדרגים בתנאים אלו אינה תחרות הוגנת כלפי צוותי הה
   שלח לחבר      דווח על לינק שבור  
   
 
תנאי שימוש באתר | צור קשר/משוב